טל קרויטורו, פסיכותרפיסטית גיי וטראנס פרדנלי, ומטפלת בשיטת ה-EMDR

טל, מה גרם לך להתחיל להגדיר את עצמך "גיי פרנדלי"?

 

בזמן הלימודים החלום הראשוני שלי היה להקים קליניקה שתהיה לא רק טרנס וגיי פרינדלי, אלא הרבה מעבר לכך – טרנס וגיי אוריינטד – כלומר קליניקה יעודית לקהילה הגאה. לאורך כל השנים היו לי חברים מהקהילה ושמעתי הרבה תלונות שהמטפלים שהם הלכו אליהם התיחסו לנטיה המינית או לזהות המגדר שלהם בדרך כלל באחת משתי צורות – או תפסו בזה שיניים ולא הירפו, ולא משנה על מה האדם רצה לדבר, המטפל היה בטוח שזה קשור לנטיה המינית, או התעלמו מזה לחלוטין כאילו זה לא קיים. רציתי להציע אלטרנטיבה. טיפול שיתיחס לנטיה המינית רק במידה ובמינון שבה היא רלוונטית לסיבת הפניה, יחד עם התמחות בעולם התוכן, קשיים אופיניים וכד'. ואכן בשנים הראשונות שלי בפרקטיקה פרטית זה בדיוק מה שהיה – 90% מהמטופלים שלי היו שייכים לקהילה הגאה, ו10% היו בני משפחה של, קולגות של, חברים של, שכנים של, שהגיעו מפה לאוזן ממטופלים ששיכים לקהילה. הנחיתי מספר שנים את קו הקשב והתמיכה של 'יש עם מי לדבר הקו הלבן' ואת קו הקשב שנסגר "קש"ת – קשב ותמיכה לקהילה הגאה", הנחיתי קבוצת תמיכה לנוער טרנסג'נדרי עם נורה גרינברג, והתנדבתי בעוד עמותות של הקהילה. לפני כמה שנים נתקלתי בשיטת הטיפול EMDR, אני אפרט עליה קצת יותר בהמשך, והיא היתה כל כך שונה מכל מה שידעתי על טיפול פסיכולוגי לפניה, והיא כל כך לא ידועה עדין לצערי בקרב הקהל הרחב בישראל, שהיא הפכה לשליחות שלי. כיום המטופלים שלי מגיעים אלי בגלל ההתמחות שלי בEMDR, אך הם בערך 50/50 – 50% שייכים לקהילה, 50% לא. בתחילת 2013 הצגתי פוסטר בכנס בינלאומי בדיוק על הממשק בין שני הנושאים שאני מתמחה בהם – TRANS AND GAY FRIENDLY THERAPY USING EMDR

טיפול EMDR

הומוסקסואליות אינה מחלת נפש, למה בעצם צריך שהפסיכותרפיסט יהיה גיי פרנדלי?

 

כמובן שהומוסקסואליות איננה מחלת נפש, אבל היא הקשר שמשפיע גם על האדם וגם על סביבתו. תפיסת העולם של המטפל – לא רק בתחום הנטיה המינית וזהות המגדר אלא בכל תחום חיים – היא בעלת השפעה קריטית על הטיפול – מה נחשב סימפטום, מה נחשבת בעיה, את מה אמורים לקבל, את מה אמורים לשנות, מה היא מטרה לגיטימית של טיפול וכד'. השקפת עולם בעייתית של מטפל (ולדעתי השקפת עולם שאיננה גיי פרינדלי זו השקפת עולם בעייתית) – תוביל לטיפול בעייתי.

ספרי על הקשיים של הקהילה הגאה – עם מה הם צריכים להתמודד?

אפשר לחלק את הקשיים לשלושה חלקים :

א. קשיים אוניברסאליים (לאדם באשר הוא אדם…) שלא קשורים בהכרח לנטיה המינית. אפשר להיות הומו עם חרדת בחינות, לסבית עם פחד קהל, ביסקסואלית שאמה נפטרה מסרטן ואדם טרנסג'נדר שעבר תאונת דרכים.

ב. קשיים שמגיעים מצד הסביבה – הומופוביה או טרנס פוביה דוגמת העדר קבלה/רכילות/אלימות/עוינות על רקע נטיה מינית או זהות מגדר. הקשיים מצד הסביבה משתנים מסביבה לסביבה, ולכן מאדם לאדם. עוד קשיים שקשורים לסביבה – העדר מודלים להזדהות.

ג. הומופוביה/טרנס פוביה מופנמת – האדם עצמו לא מקבל את עצמו/מרגיש נחות או פחות ערך/מרגיש שצפוי לו עתיד רע/רואה בעצמו אאוטסיידר בשל נטיתו המינית/זהות המגדר.

האם הטיפול במגזרים כמו גאים ערבים או דתיים שונה?

המגזר עשוי להשפיע על הקשיים מהסוג השני והשלישי – תגובות הסביבה, ומה האדם הפנים כתוצאה ממה שהוא נחשף אליו. אבל הקשר הוא לא אחד לאחד, זה מאד קשור גם באנשים הספציפים בסביבת אדם מסוים. יש אנשים בסביבה חילונית שהסביבה עושה להם גהנום, ואנשים בסביבה דתית שמקבלים תמיכה.

יש לך טיפים לגאים – הומואים, טראנסגנדרים, בי ולסביות באשר לגיוס? האם כדאי לדבר על כך עם המ"יכים בטירונות?

צבא הוא לא מקום אחיד, זה תלוי גם לאן מגיעים, וגם מי האנשים הספציפים סביבנו. יש אנשים שהצבא היה חוויה נהדרת עבורם, ויש אנשים שזה היה עבורם סיוט. ברמת המדיניות הצבא מקבל, ברמת הפרקטיקה – אפשר לראות את הסקרים של איג"י בנושא – מאד תלוי ברמת הפרט על מי נופלים. האם לספר כי האנשים יקבלו, או להסתיר כטקטיקת השרדות – תלוי בהקשר בו נמצאים.

EMDR

מה הוא ה-EMDR?

זו שיטת טיפול שפותחה במקור לפוסט טראומה, ושם המחקרים מצביעים על תוצאות מדהימות שונות לחלוטין משיטות טיפול אחרות – המחקרים מראים 77-90% החלמה מפוסט טראומה תוך 5-12 שעות. במקור למדתי אותה כדי לדעת לטפל בטראומה, אבל איך שלמדתי אותה מתי מסקרנות אם היא משפיעה ככה גם במצבים קשים, איך היא תשפיע במקרים פחות קשים? אז התחלתי להשתמש בה על כולם, והתשובה היא שהיא משפיעה מאד מהר גם במצבים פחות קשים. אנשים שפעם חשבתי שאני עוזרת להם , ראיתי שבהשוואה למה שניתן להשיג בEMDR שימוש בשאר שיטות הטיפול מרגיש כמו לאט מדי ומעט מדי, אז התחלתי להציע EMDR לכל מי שבא אלי, ומכיון שהאפקט יותר דרמטי, התחילו להמליץ עלי הרבה יותר, ואז התחלתי לקבל קהל מגוון הרבה יותר, ובסוף מרוב פניות נעשיתי רשת – בתחילה אזורית במרכז, וכיום כבר בפריסה ארצית – מב"ש ועד נהריה…

במה הוא שונה מטיפולים אחרים כדוגמת הקוגנטיבי-התנהגותי?

לטיפולים שונים יש הנחות שונות בנוגע למה הבעיה, ולכן מה הפתרון, ולכן מה שמתרחש בטיפול הוא שונה, ולכן גם התוצאות הרבה פעמים שונות לחלוטין. אחד הדברים שתפס אותי בEMDR מלכתחילה זה לקרוא על מחקר על 80% החלמה מפוסט טראומה תוך שלושה מפגשים של שעה וחצי של EMDR בקרב הלומי קרב מויאטנם, כלומר אנשים שסבלו מהלם קרב עשרות שנים. בעבר טיפלתי בהלומי קרב במרפאה לבריאות הנפש במסגרת ההכשרה הקלינית, וזה לא היה שלושה מפגשים, ולא שלוש שנים, ולמרבה הצער טיפולים סטנדרטים גם בשלושים שנה לא יעזרו במצב כזה. הבדלים בין שיטות טיפול שונות יכולים לנוע לא רק בהבדל של כמה חודשים, אלא של כמה שנים.

הפרק הראשון בספר שלי "EMDR המדריך לקהל הרחב" נקרא בדיוק "מהי EMDR, ובמה היא שונה מכל שיטת טיפול פסיכולוגי שקדמה לה?"

ואפשר לקבל את הפרק הראשון שמסביר יותר בהרחבה בדיוק על ההבדלים בין גישות טיפול שונות חינם בקישור הבא

אני רק אתן בקצרה את ההבדלים המרכזיים בין EMDR לטיפול קוגניטיבי התנהגותי כי זה מה ששאלת– מה שטיפול קוגניטיבי התנהגותי קורא לו בעיה –אמונות שליליות, בEMDR רואים לא כבעיה אלא כסימפטום – של אירוע מוקדם יותר שלא השלים עיבוד. לכן בטיפול קוגניטיבי התנהגותי מקבלים כלים להתמודד עם אמונות שליליות, וצריך לעשות שיעורי בית ולתרגל את הכלים, וכשלא מתרגלים יש התדרדרות, ובEMDR מזהים את האירועים שיצרו את האמונה השלילית, משלימים את העיבוד שלהם, וכשהם מעובדים המחשבה מתפוגגת. אין צורך בהמשך תרגול. התוצאה כפי שהיא באה לידי ביטוי במחקרים שהשוו בין שתי שיטות הטיפול– EMDR עוזר תוך מספר פגישות קטן יותר, וללא צורך בשיעורי בית, בהשוואה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *